יישום והטמעה כלל ארגונית בבריאות הנפש

במסגרת מרכז בריאות הנפש באר שבע, הוחל בתהליך הטמעה
של גישות מבוססות קשיבות בטיפול הכוללני, ומוצע שינוי ארגוני
אינטגרטיבי המיועד למטופלים ולצוות בית החולים. זהו מהלך שיש
בו חידוש בקנה מידה ארצי ובמובנים מסוימים אף חלוצי בקנה מידה
עולמי, בהיבט של הפריסה הרחבה של הגישה בפני מטופלים מכל
קשת ההפרעות, בד בבד עם אימון, הכשרה, ותמיכה בכלל צוות
בית החולים. הכלי הטיפולי המשמעותי ביותר הוא המטפל עצמו
ויכולתו לעבור שינוי פנימי יחד עם מטופליו. שינוי כזה מבוסס,
בראש ובראשונה, על התנסות והבנה הנובעות מהמימד החווייתי
של הרעיונות שמציעה הקשיבות. במרכז מתקיימות סדרות של
מפגשי חשיפה בנושא הקשיבות, אשר מוצעות לצוותים האורגניים
של מחלקות בית החולים, ליחידות המרפאה למבוגרים ולנוער,
ולמרכז התמיכה למשפחות שמפעיל בית החולים.
במפגשים אלו מוצעת היכרות עם נושא הקשיבות, כולל תרגול
וחקירה של ההתרחשות, היכרות עם חשיבות המימד הגופני של
החוויה האנושית, קטעי קריאה וחשיפה למושגים כמו קבלה,
השתהות, נוכחות טיפולית, קשב פתוח וגישה לא שיפוטית. מפגשים
אלו מעוררים סקרנות ועניין בנושא הקשיבות, מעודדים העמקה
נוספת, ובמקביל מהווים התערבות חשובה בהתמודדות עם שחיקה
נפשית, תחושות של מתח וחוסר אונים. משתתפים ציינו, כי הם חשים
שהמפגשים מעוררים מחשבה, וכי אלמנטים של קשיבות מחלחלים
לחייהם המקצועיים והאישיים כאחד.
מטפלים המעוניינים בכך יכולים להשתלב בתוכנית הכשרה
מעמיקה ויסודית יותר, אשר משלבת בין לימוד תיאורטי לאימון
מעשי. נפתחה מרפאת “מיינדפולנס”, אשר פונה לאוכלוסיות השונות
שבהן מטפל בית החולים – החל מבני משפחה ואוכלוסייה כללית 679
סקירות הרפואה • כרך 150 • חוב’ 8 • אוגוסט 2011
עם בעיות חיים יומיומיות הגורמות למתח ועצבנות; המשך בקבוצות
אמבולטוריות, למטופלים הלוקים בהפרעות חרדה ודיכאון, מטופלי
יום ומטופלים במרפאות; וכלה בטיפול בהפרעות פסיכוטיות בעיצומו
של אשפוז.
ישנם דברים בחיים, שהם לגמרי לא מובנים מאליהם: שלווה, בריאות נפשית, שמחה, רוגע, אמון, והיכולת לפנק את עצמכם, בלי להתחשבן יותר מדי. הזמנות יפות לאירוע, למשל, הן פינוק טוב, שכל זוג חייב לפרגן לעצמו לקראת אירוע מכונן בחייו, כמו חתונה. אז אם אתם יודעים לפנק את עצמכם, לרשותכם עוד הזמנות בקישור.
באחת מהמחלקות הסגורות התקיימה קבוצת קשיבות שבועית.
המפגש הקבוצתי נמשך חצי שעה, ומשתתפים בו מטופלים הנמצאים
באשפוז חד )Acute(, רובם בשל החמרה במחלת הסכיזופרניה ובמצב
הפסיכוטי. במסגרת הקבוצה מושם דגש על הבאת תשומת הלב לגוף
ובמיוחד לנשימה, תוך התייחסות בלתי שיפוטית ולא תגובתית
להתרחשות של הרגע הזה, על כל מה שקורה בו – רעשים, ציוץ
ציפורים, כאב גופני, תחושת פחד, הזיות שמיעה וקולות דיבור
מהמטבח הסמוך לחדר בו נערכת הקבוצה.
במפגש מתבצעת פתיחה עדינה ומצומצמת בזמן של מרחב
שקט ולימוד של טכניקות להרגעה עצמית, תוך שימת לב לתחושות
הגוף ולנשימה. בסיומה של כל קבוצה מתקיימת שיחה ובה חולקים
המשתתפים את חוויותיהם. מרגש במיוחד היה לשמוע את אחד
המשתתפים שהודה בסיומה של אחת הקבוצות ואמר: “אני מרגיש
שאפילו שאני בתוך המקום הסגור הזה, היו לי כמה רגעים של חופש
ושקט, הייתי רוצה להיות מסוגל לעשות את זה גם לבד…”. בנוסף,
מתקיימת בבית החולים אחת לשבוע למשך שעה קבוצת קשיבות,
הפתוחה לכל עובדי בית החולים ומציעה אימון בישיבה קשובה,
אימון בתנועה, ושיחה על היבטים של התרגול ועולם החשיבה של
הקשיבות. אנו רואים בקיומה של קבוצה פתוחה כזו מרכיב נוסף
בהתמודדות עם שחיקה ועם אי נחת, שכפי שידוע, אינה נחלתם
הבלעדית של אלו המוגדרים כמטופלים בבית החולים.
היותה של הקבוצה פתוחה לכל המגזרים, מדגישה את תחושת
השותפות, הגיבוש והלכידות של הצוות, ואת ההכרה שבסופו של
יום כולנו – מטפלים, אנשי אדמיניסטרציה, אנשי שירות ומטופלים
– מתמודדים מול קשיים, מחפשים ומתקשים למצוא שלווה.
המחקר בנושא בספרות העולמית אומנם גדל והולך, אך
עדיין אין בו די מחקרים קליניים מבוקרים באיכות טובה. לכן,
בכוונתנו לתרום למחקר, להכניס את ההתערבויות המוצעות
לפרוטוקולי מחקר, ובזכות המודל הייחודי שהוצג, להפוך למוקד
של פיתוח ומחקר בתחום הקשיבות במגוון רחב של אוכלוסיות
והפרעות.