Mindfulness Based Stress Reduction (MBSR)

התוכנית פותחה בסוף שנות השבעים על ידי ג’ון קבט–זין, במרכז
הרפואי של אוניברסיטת מסצ’וסטס. היא יועדה למטופלים שסבלו
מכאבים כרוניים, אשר לא הוקל להם לאחר מגוון טיפולים במרפאות
הכאב של בית החולים, והיוותה את ראש הגשר במדינות המערב
לשילוב אימון בקשיבות כהתערבות טיפולית.
ההתערבות בנויה משמונה עד עשרה מפגשים קבוצתיים שבועיים,
בני שעתיים כל אחד, ומיום מרוכז; במהלכם, נלמדים שיטות ועקרונות
של קשיבות הכוללים לימוד ותרגול של טכניקות קשיבות ממספר
סוגים, מדיטציה, התרגעות )רלקסציה(, מודעות לנשימה, תנועה
ומתיחות בתרגילי יוגה, שיחות וחקירה של התנסויות, והבנייה
קוגניטיבית. המשתתפים מתבקשים לתרגל בין המפגשים, ומקבלים
שיעורי בית מובנים והקלטות הכוללות הנחיה לתרגול ישיבה קשובה.
בעבודה משנת 5[ 1982[ הוכללו 51 מטופלים שסבלו מכאבים
מסוגים שונים ולא הגיבו לטיפול רפואי מקובל. בתום עשרה שבועות,
דיווחו %50 מהחולים על ירידה של מעל %50 בעוצמת הכאב שחשו.
נראה כי התרגול בקשיבות סייע למטופלים לפתח גישה של התבוננות
בתחושותיהם מתוך מרחק מסוים, אשר תרם לניתוק בצימוד שנוצר
בין תחושות גופניות של כאב לבין התגובה הרגשית שהביאה לתחושת
סבל. ניתן לכנות מהלך זה: “להפוך מסובל לחוקר”. דרך ההתנסות
האישית של המשתתפים, מתחדדת ההכרה המהווה אבן יסוד בעולם
הקשיבות, כי אי נוחות )כאב, עצב, מתח, אובדן וכיוצא באלו( אינה
בהכרח סבל, וכי תחושת הסבל קשורה לפירוש שאנו נותנים לחוויה
)לדוגמה, נשים רבות מתארות את כאבי הלידה כחזקים מאוד, אך
פעמים רבות אינן מתארות זאת כסבל(.
בעקבות התוצאות המעודדות במישור הכאבים הגופניים, הוחל
בניסיון ליישם את הפרוטוקול הנ”ל בהפרעות חרדה. תשעים ושניים
אחוזים )%92( מהמשתתפים סיימו את התוכנית, ונצפתה ירידה
משמעותית ברמות החרדה ובמספר התקפי הבעת )האימה(. הירידה
ברמות החרדה נשמרה בבדיקת מעקב לאחר שלושה חודשים ואף
לאחר שלוש שנים ]6[. מחקרים רבים שפורסמו מאז אותו מחקר חלוץ
לפני 20 שנה, חזרו ואיששו את היעילות של גישות כאלו בהפרעות
חרדה; יתרה מזו, במטה אנליזה שתוצאותיה פורסמו בשנת 2010,
נקבע כי טיפול זה יעיל ומבטיח בסוג זה של הפרעות ]8,7[.
קיימים בתוכנית מימדים המשותפים לטיפול קוגניטיבי והתנהגותי,
אך גם מספר הבדלים מהותיים; ההבדלים העיקריים הם המרכזיות
של התרגול בקשיבות כאורח חיים והדגש על קבלה מלאה של הרגע
הזה, על כל מה שקורה בו – מחשבות, תחושות, ורגשות – בצורה לא
שיפוטית, ומבלי לבחון את התוקף או היעילות שלהם )כפי שמקובל
בטיפול קוגניטיבי מסורתי(. במחקר אחר נבדקה השפעת ההתערבות
בקבוצה הטרוגנית של מטופלים, הסובלים ממגוון בעיות נפשיות
וגופניות )החל מכאבי ראש, שאתות ממאירות, מחלות לב ויתר לחץ
דם, וכלה בדיכאון וחרדה, הפרעות שינה ועוד(, על מדדים של איכות
חיים ותסמינים גופניים ונפשיים, והודגמו תוצאות חיוביות ]9[.
בסקירה ומטה אנליזה נבחנה השפעת התוכנית על איכות החיים של
אנשים בריאים עם תוצאות הכוללות הפחתת חרדה ומתח, הפחתת
מחשבות טורדניות, עלייה בשיעורים של אמפתיה וטיפוח גישה
חומלת של האדם כלפי עצמו ][.